דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על ניווט מהיר
ניווט מהיר
דלג על Banners
Banners

מאמר מפי הרב ניר בן ארצי שליט"א לפרשת "בא" תשע"ז

1/02/2017

בס"ד

 

מאמר מפי הרב ניר בן ארצי שליט"א

פרשת בא תשע"ז

 

בא אל פרעה

"ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הִכבדתי את לִבו ואת לב עבדיו למען שִתִי אותותַי אלה בקִרבו" (שמות י, א)

שבע המכות הראשונות שנתן ריבונו של עולם על מצרַים, היו קשות מאוד שאפילו מכה אחת מהן הייתה מספיקה כדי לשבור את לב פרעה שישלח את בני ישראל. בשבע המכות שהיו, כל מכה היתה קשה מקודמתה. ימים ארוכים של סבל לעם המצרי ופרעה מתעקש. הקדוש-ברוך-הוא מכביד את ליבו והוא עומד בסירובו לשלוח את עם ישראל. במכת דם היו המצרִים ימים ארוכים ללא מים ולא זאת בלבד, אלא שגם המים ששתו, הפכו לדם. אדם לא יכול לשרוד שלושה ימים ללא מים, מכה קשה מאוד. וכן המכות הבאות צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד - היו מכות שפירקו את מצרים לחלקים ופרעה לא נכנע. חשב משה רבינו שיש כאן כוחות מעל הטבע, אם זה לא עזר, מה כן יעזור? אמר לו בורא עולם "בא אל פרעה" - אני ואתה נלך ביחד, ליווי צמוד שלי, לא מלאך, כי המכות האחרונות הן קשות ביותר.

כל מכה שהוריד בורא עולם על מצרים, הייתה במידה כנגד מידה. מה שהם עשו לבני ישראל, הם קיבלו בחזרה בעשר המכות שהוריד עליהם ריבונו של עולם - מידה כנגד מידה. המצרִים קיבלו מכות ולבני ישראל היה נחת ושלווה. בורא עולם דאג שבני ישראל יראו את הניסים הגדולים, יראו שמצרַים מתפרקת, שהמצרִים מתייסרים ולבני ישראל טוב מאוד. בכך, התחזקו באמונתם בקדוש-ברוך-הוא עם כל מכה ומכה.

 

גאולה ראשונה

בשלוש המכות האחרונות, ארבה, חושך ומכת בכורות, ירד בורא עולם יחד עם משה רבינו ולפניו. במכת הארבה, ירד הארבה על כל מצרים "ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וַיָנַח בכל גבול מצרים כבד מאוד... ויכס את עין כל הארץ ותחשַך הארץ" (שם י, יד-טו) ולבני ישראל - לא התקרב אפילו ארבה אחד.

בני ישראל היו בטראומה, הם פחדו מאוד מהמצרִים כשראו אותם מול עיניהם. הביא בורא עולם את מכת החושך על מצרים והחשיך את עיניהם של המצרים, כדי שבני ישראל יקבלו ביטחון להיכנס לבתיהם, לבדוק את רכושם ולדעת מה לקחת כשיֵצאו ממצרים. במכת החושך, שיתק בורא עולם את המצרִים, הם קפאו במקומם, מי שעמד עמד ומי שישב ישב. כל מצרי קיבל את מכת החושך בתוך עצמו, בגופו ובעיניו, ענן שחור עטף כל אחד מהם. הם ובהמותיהם התייבשו במקומם ולא יכלו ללכת אפילו צעד אחד, "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" (שם י, כג), לאן שהלכו היה להם אור. בני ישראל ראו את הנס הגדול וקיבלו ביטחון ואמונה בקדוש-ברוך-הוא.

היו מבני ישראל גם כאלה שראו את כל המכות ואת כל הניסים ולא עשו תשובה. גם במכת החושך - שהיא מכה שהכניסה פחד בלב האדם וגרמה לו לעשות מיד תשובה - נתן להם הקדוש-ברוך-הוא הזדמנויות לעשות תשובה, להיכנע ולבקש מחילה. ומשלא שָבו, נשארו בגאוותם, בהתנגדותם ולעגם למשה רבינו איש האלוקים ולגאולה - המית אותם בורא עולם במכת החושך ולא במכת בכורות, כדי שלא יגידו המצרים שהרג גם את בני ישראל.

אחרי מכת בכורות, יצאו ממצרים המאמינים בקדוש-ברוך-הוא, במשה רבינו ובגאולה, ואלה שלא, מתו במכת החושך. זאת גאולה ראשונה.

 

גאולה אחרונה

גאולה אחרונה היא אותו הדבר רק בצורה יותר מודרנית. גם בגאולה הזאת, העולם (שהוא מצרים) מקבל עשר מכות קשות ביותר והיהודים שגרים בכל העולם (מצרים), לא מאמינים שזה גאולה ומשיח ולא רוצים לעלות לארץ ישראל! אז בורא עולם שולח פליטים לאירופה ולכל מקום בעולם, כדי לעזור ליהודים להסתלק ולעלות לארץ הקודש.

בורא עולם לא אוהב את הלועגים והמזלזלים, זה מכעיס אותו מאוד. יבוא זמן והקדוש-ברוך-הוא יזלזל במזלזלים, מה שהם עשו - יקבלו. אבא שבשמיים אומר: 'יהודי יקר, אתה לא רוצה להאמין – אל תאמין, אבל גם אל תלעג ליהודים', כי כל הצוחקים והלועגים יקבלו מידה כנגד מידה, יבוא זמן והם יקבלו פי-מאה ממה שעשו.

'תמים תהיה עם ה' אלוקיך', תמימות זו שלמות. אל תלך בעקמומיות ואל תשאל שאלות, כל ה'למה' וה'איך', ההתמרמרות והתלונות, זה לא תמימות עם בורא עולם, זו התנגחות שסוגרת ליהודי את כל השערים. כשיהודי נכנע לקדוש-ברוך-הוא, כשהוא סובל ומקבל הכל באהבה ומכל הלב - בורא עולם הרחום והחנון מרחם עליו ומציל אותו מכל צרה.

אסור ליהודי לחפש 'קולבים' בצורת מגלי עתידות למיניהם, שמתחזים לבעלי כוחות עליונים, אלה כוחות מהסטרא אחרא. במקום ללכת ל'קוראים' בקלפים ובקפה, צריך לחפש את הקדוש-ברוך-הוא ולבקש ישירות ממנו. בורא עולם שמח לעזור כשפונים ומבקשים ממנו.

מי שמשתדל לקיים את עשרת הדיברות במלואן, במקסימום כוחותיו - ליבו ייפתח, ייפתחו לו שערי שמיים ובקשותיו יִשָמעו. 'ואהבת לרעך כמוך' זו כל התורה ו'דרך ארץ קדמה לתורה'. יהודי שמתקן את מידותיו ומקיים את עשרת הדיברות - נקרא חוזר בתשובה, כנוע לקדוש-ברוך-הוא. יהודי כזה, כשלומד תורה ומתפלל - תפילתו עולה לשמיים ותורתו עושה אור בארץ ובעולם. יהודי שלא מתקן את מידותיו – תפילתו ותורתו לסטרא אחרא.

עם ישראל נמצא בגאולה משנת תש"ח (1948). משיח פועל ועובד, מתקדם ומתפרסם שלב אחר שלב, עד שיגיע לפרסום בכל ארץ ישראל ובעולם כולו. כשעם ישראל יתעוררו ויתחזקו באמונה בגאולה ומשיח, יבינו ויֵדעו – יתגלה משיח בפרהסיה באופן מלא. זה בדרך לקרות, ירצו או לא ירצו - זה יהיה!

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד