דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על ניווט מהיר
ניווט מהיר
דלג על Banners
Banners

מאמר מפי הרב ניר בן ארצי שליט"א לפרשת "ויצא" תשע"ח

בס"ד

 

מאמר מפי הרב ניר בן ארצי שליט"א

לפרשת ויצא תשע"ח

 

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה

כבר ברחם אמם, נאבקו ביניהם יעקב ועשיו על מהותו של העולם. עשיו נאבק לצאת ראשון לְעולם של רִשעות. יעקב שהיה הקטן מבין השניים, נאבק בכל כוחותיו לצאת ראשון לְעולם של אמת וחסד. מאבק איתנים התנהל ביניהם, כי הראשון שיֵצא יקבע את טיבו של העולם. אם עשיו יֵצא ראשון ויהיה הבכור – יפתח העולם לכיוון הרע שהטוב בו יתגמד, ואם יעקב יֵצא ראשון – העולם הטוב יתגבר על הרוע.

"ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שיער ויקראו שמו עשיו ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשיו ויקרא שמו יעקב..." (בראשית כה, כה-כו). בתפיסת עקבו של עשיו, עיכב יעקב ועצר את יציאתו של עשיו לאוויר העולם ובכך גרם שיציאתו לא הייתה במלוא עוצמתה, לא הייתה יציאתו של עשיו שלמה במאת האחוזים. המאבק על הבכורה החל כבר ברחם אימם וכשעיכב יעקב את עשיו ביציאתו ויצא גם הוא כשהוא אוחז בעקבו - שבר את בכורתו של עשיו ונעשתה יציאתם אחת, אם כן למעשה, יעקב ועשיו שניהם בכורים.

למרות זאת, המשיך יעקב להיאבק על הבכורה "וַיָזֶד יעקב נזיד ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף" (שם כה, כט). מפרש רש"י: ויזד לשון בישול. אבל במילה 'ויזד' מסתתרת המילה זדון. יעקב, איש תם יושב אוהלים, איש חכם ונבון, הכין את הנזיד בזדון, בכוונה תחילה הכין תבשיל שעשיו אהב, כדי שכשיבוא עייף ורעב מן השדה, ויהיה מוכן למכור לו את הבכורה בעבור נזיד העדשים. חוזר עשיו מן השדה ואומר ליעקב "הַלְעִיטֵנִי נא מן האדום האדום הזה... ויאמר יעקב מִכְרָה כיום את בכורתך לי" (שם כה, ל-לא). עשיו לא עמד בפיתוי וויתר על הבכורה, בעבור נזיד עדשים, ובהתערבותה של רבקה קיבל יעקב גם את הברכה הראשונה.

בעבור אוכל - נזיד עדשים, נפל עשיו בבכורה, ובעבור אוכל - צידה לאביו, נפל בברכה הראשונה והעיקרית.

 

ויאהב יצחק את עשיו

סובב בורא עולם שיאהב יצחק את עשיו ורבקה את יעקב. יעקב אבינו היה מוסווה כמו דוד המלך, משה רבינו, רבקה אמנו וכמו משיח צדקנו שנמצא בהסוואה עד שיתגלה. יעקב היה איש תם יושב אוהלים, ילד טוב, עדִין וחלש שלא יכול להגן על עצמו, ועשיו היה גיבור ציִד וגיבור מלחמה. אם יצחק היה מכיר מי הוא יעקב, והיו הוא ורבקה אוהבים את יעקב, היה עשיו הורג את יעקב בעודו קטן. עשיו, בכוחות הטומאה הקשים שהיו לו, היה מאיים על אביו שייתן לו את הברכה העיקרית והכל היה מתהפך. כשסובב בורא עולם שיצחק יאהב את עשיו, היה עשיו רגוע, הוא הבן המועדף, עתידו מובטח והוא זה שיקבל מאביו את הברכה הראשית והעיקרית.

כדי שיעקב יקבל את הבכורה והברכה, הוא היה חייב להיות בהסוואה. כשנודע לעשיו שנלקחה ממנו הברכה במִרמה, החליט להילחם באחיו, לא לתת לו להינשא ובכך יעקר המשך זרעו של יעקב מן העולם והברכה תחזור לעשיו.

שמעה רבקה, עמדה ושלחה, בעצה אחת עם יצחק, את יעקב ללבן אחיה בחרן, לגור ולהתחתן שם. חשבה רבקה: 'אחי לבן, אין חזק ממנו בכישופים ובכוח הטומאה וכשיגור איתו יעקב, יהיו לו ניסים גדולים מאת ה' שישמור אותו מהטומאה בבית לבן, לבן יחתן אותו עם אחת מבנותיו'. ההגנה הטובה ביותר ליעקב נמצאת בתוך שיא הטומאה, כך חשבה רבקה וכך היה. "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה". ראה עשיו את יעקב יוצא מן העיר – לא נותרה לו סיבה להיאבק בו.

 

ויחלום והנה סולם

החלומות, מהם טובים ומהם לא טובים, כמו שיש יצר שמניע את האדם לדברים טובים, ויש יצר שמניע לדברים רעים והאדם צריך לבחור ביניהם. מי שנקי וטהור - ירגיש את החלום טוב יותר, מי שאינו נקי וטהור – ירגיש את החלום רע יותר, ותוצאות החלום נקבעים על-פי המפרשים אותו. לכן אסור לספר חלומות, אלא לאדם שאוהב באמת, אמא או תלמיד חכם גדול, שיפרשו את החלום לטובה.

חיזיון הוא דבר אמיתי, טהור וקדוש, אותו רואים תלמידי חכמים וגדולי תורה. חזיון הוא אמת, זו מציאות ממש שרואים בשמיים.

 

בידוע שעשיו שונא ליעקב

עד היום עשיו שונא ליעקב, הגויים סביב שונאים אותנו ואנחנו - אור לעולם. עכשיו מתחילים הדברים להתהפך, וכל העולם יאהבו את היהודים שגרים בארץ הקודש. גאולה יש משנת תש"ח 1948. משיח יש, חי וקיים, הוא ילוד אשה ובעל משפחה והוא יגאל את עם ישראל מכל הייסורים ויעשה סדר בארץ ובעולם כולו. כל כלי התקשורת ישדרו אך ורק אמת וכל בעלי התפקידים הבכירים בארץ ישראל הקדושה, ינהגו אך ורק בדרך האמת והיושר. זה לא ייקח שנים, זה ניקיון שכבר התחיל. מזה שבע שנים שהתחיל הקדוש-ברוך-הוא לנקות את כל בכירי ישראל, מהקטן עד הגדול, מהדתי עד הלא דתי, וזה ילך ויתגבר עד שכולם יהיו טהורים וקדושים, נוהגים ביושר ואמת. קרובה ישועת עם ישראל!

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד